חיות כיס Hayot Kiss

הבחירות הסתיימו, ועכשיו מתחיל שלב הרבה יותר סמוי מן העין, אבל מכריע לא פחות: המשא ומתן הקואליציוני. שאול אמסטרדמסקי מברר איך מכינים את ההסכמים האלה, ולמה הם משפיעים על חיינו יותר ממה שאנחנו חושבים מגיש: שאול אמסטרדמסקי, עורכת: צליל אברהם, עיצוב סאונד ומיקס: אסף רפפורט See omnystudio.com/listener for privacy information.

שלוש שנים וחצי אחרי שזכה בהגרלה הגדולה של מחיר למשתכן בגדרה, שאול אמסטרדמסקי נוסע יחד עם צליל אברהם לבקר בשכונה החדשה שמתאכלסת בימים אלה. האם הוא מתחרט שלא קנה דירה? האם מחיר למשתכן פתרה את משבר הדיור? והאם מנכל משרד השיכון חושב שאנחנו בפתחו של משבר דיור חדש? See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק כמעט אחרון בסדרה. יוזם ומנהל מחיר למשתכן מגיע לאולפן לענות על כל השאלות See omnystudio.com/listener for privacy information.

שישה פרקים ושמונה חודשים אחרי שיצאנו לדרך הגיע הזמן. בסוף הפרק הזה שאול יחליט אם הוא קונה את הדירה בגדרה או לא See omnystudio.com/listener for privacy information.

נסענו לגדרה לבדוק מה מצב הפקקים שם, גילינושכמו בכל מקום, וניסינו להבין איך הגענו למצב הזה  See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרופ' יוג'ין קנדל וד"ר מיכאל שראל חלוקים לחלוטין לגבי הכדאיות של מחיר למשתכן לאנשים שמחפשים בית, אבל הם דווקא מסכימים לגבי התועלת למשקיעים. See omnystudio.com/listener for privacy information.

לקראת פרק הריוניון של "חלומות גדרה" מוזמנים להזכר בפרקי הסדרה המקורית. אחרי שזכיתם בדירה, השלב הבא הוא לקחת משכנתא. אבל קודם כל צריך להבין איזה מסלול בכלל מתאים לכם. מגישים: שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם, עורך: רום אטיק, סאונד: אסף רפפורט   See omnystudio.com/listener for privacy information.

לקראת פרק הריוניון של "חלומות גדרה" מוזמנים להזכר בפרקי הסדרה המקורית. נכנסים אל העולם התת-קרקעי של "מחיר למשתכן". שאול מוצא את מפרטי הדירה, והם נראים לא משהו.  מגישים: שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם, עורך: רום אטיק, סאונד: אסף רפפורט See omnystudio.com/listener for privacy information.

לקראת פרק הריוניון של "חלומות גדרה" מוזמנים להזכר בפרקי הסדרה המקורית. שאול מקבל את המסרון המיוחל, מגיע לגדרה, ומגלה שהוא לא יודע כלום. ולא רק הוא.  מגישים: שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם, עורך: רום אטיק, סאונד: אסף רפפורט   See omnystudio.com/listener for privacy information.

בזמן שחיות כיס בפגרה, הנה כמה פרקים שהצוות חשב שמגיעה להם האזנה (אפילו האזנה נוספת). שאול אמסטרדמסקי בוחר את הפרק על המסע בעקבות הטופס הממשלתי. מגישים: שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם, עריכה: רום אטיק, עיצוב פסקול ומיקס: אסף רפפורט See omnystudio.com/listener for privacy information.

בזמן שחיות כיס בפגרה, הנה כמה פרקים שהצוות חשב שמגיעה להם האזנה (אפילו האזנה נוספת). צליל אברהם בוחרת את הפרק על קבוצת הכדורסל של הקיבוצניקים מעמק יזרעאל. מגישות: צליל אברהם ודנה פרנק, עורך: רום אטיק, סאונד: אסף רפפורט See omnystudio.com/listener for privacy information.

בזמן שחיות כיס בפגרה, הנה כמה פרקים שהצוות חשב שמגיעה להם האזנה (אפילו האזנה נוספת). דנה פרנק בוחרת את הפרק על כלכלת אתרי הטבילה של ישו מגישים: צליל אברהם ושאול אמסטרדמסקי, עורך: רום אטיק, עיצוב פסקול ומיקס: אסף רפפורט See omnystudio.com/listener for privacy information.

בזמן שחיות כיס בפגרה, הנה כמה פרקים שהצוות חשב שמגיעה להם האזנה (אפילו האזנה נוספת). אסף רפפורט בוחר את הפרק על המשבר ההומניטרי הגדול בתימן מגישים: צליל אברהם וערן סיקורל, עריכת פסקול ומיקס: אסף רפפורט See omnystudio.com/listener for privacy information.

יאיר אבידן מדבר על בנקאות חברתית וקפיטליזם קשוב, על זה שצריך לקחת בחשבון את כל בעלי העניין: עובדים, לקוחות, ספקים ולא רק את בעלי המניות של הבנק. הוא מדבר על משבר האקלים ועל הקשר שלו לבנקים וגם על האופן שבו תיראה הבנקאות בעתיד. See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסופה המושלמת נחתה על וול סטריט בסיוע מענקי הקורונה, שיעמום, וגם אפליקציה עם עיצוב מעולה. האם חבורה של ילדים משועממים באינטרנט יהפכו את שוק ההון על פיו, או שיהפכו להיות הבחורים החדשים בחליפות? See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורה של מדינה שנתקעה בלופ אינסופי של בחירות שנשמע ממש, אבל ממש מוכר- ואולי מסמן את סופו של הסיפור הפוליטיכפי שהכרנו אותו See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה הדואר לא עובד? למה יש 20 אנשים לפני בסניף? ולמה צריך בכלל להגיע לסניף? שאלנו את מנכ"ל הדואר. הוא הבטיח שבקרוב הכל יסתדר. או לפחות הרוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

קופת חולים היא דבר שקוף. עד שהיא מתקתקת 2 מיליון חיסונים בשלושה שבועות, ואז מגיע הזמן לשאול איך היא עובדת, ולמה היא באה לעולם See omnystudio.com/listener for privacy information.

המנהלים והמורים בישראל כפופים לאינספור נהלים ומפקחים - אבל זה לא עוזר למערכת החינוך להשתפר. למה משרד החינוך כל כך ריכוזי, והאם הקורונה תצליח סוף סוף להזיז קצת את המערכת? מגישים: שאול אמסטרדמסקי ושירה קדרי עובדיה, עורכת: מאיה קוסובר, עריכת סאונד ומיקס: אסף רפפורט See omnystudio.com/listener for privacy information.

צוללים לתוך עסקת המכירה של בית"ר ירושלים כדי להבין - האם זה המזרח התיכון החדש, או עוד מהבלגן והאינטרסים של המזרח התיכון הישן?  See omnystudio.com/listener for privacy information.

איפה נמצאות היום העובדות שפוטרו ממפעל פולגת ב2008, ומה אפשר ללמוד מזה על העלאת גיל הפרישה See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם ישראל באמת דיגיטלית? מה לא עובד, ולמה, אבל גם מה כן עובד, ולמה. והכל דרך נקודת מבטם של האנשים שהעבודה הסיזיפית שלהם היא להגשים את החזון הזה See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולם בעד מיחזור. כולם. אבל כשהמשרד להגנת הסביבה רצה להחיל את חוק הפיקדון גם על בקבוקים גדולים, כל השדים של החברה הישראלית התעוררו והתחילו ללכת מכות See omnystudio.com/listener for privacy information.

שתי חברות עושות את אותו דבר, כל אחת בדרך אחרת. איפה השליחים יעדיפו לעבוד? See omnystudio.com/listener for privacy information.

אתם מרגישים את התשישות הזאת? זה האיום המתמשך, הבלתי נגמר על החיים שלנו, ששוחק אותנו, פיזית ונפשית. שאול אמסטרדמסקי מנסה להבין איך מתמודדים עם מצב חירום שלא נגמר   See omnystudio.com/listener for privacy information.

ככל שהמשבר הכלכלי נמשך, יותר ויותר אנשים לא יכולים להרשות לעצמם אוכל. הסיוע מהמדינה לא מספיק, ומי שנכנסים לואקום הזה הם מתנדבים ומתנדבות. האם המדינה צריכה להאכיל את האזרחים? ואם כן, איך עושים את זה? See omnystudio.com/listener for privacy information.

זה רעיון שחוזר על עצמו לעיתים קרובות: אם המחיר של הגבלות ושל סגר כל כך כבד, והסיכוי למחלה קשה אצל אנשים בריאים כל כך קטן, למה שלא נגן רק על מי שנמצא בקבוצת סיכון, ושכל השאר - הבריאים והצעירים - ימשיכו לחיות את חייהם? מה המשמעות החברתית של להמשיך בחיינו בלי האנשים שנמצאים בסיכון, האם יש בזה בכלל היגיון רפואי, ואיך ייראו החיים שלהם. See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיפור המטורף של אלבניה, שעברה כמעט בבת אחת מקומוניזם ישר לתוך קפיטליזם, ונפלה לתוך הונאה כלכלית-פוליטית מהגדולות ביותר שאי פעם נראו בהיסטוריה, עד שהמדינה עצמה נקרעה והתחילה מלחמת אזרחים קטנה See omnystudio.com/listener for privacy information.

לקראת הבחירות לנשיאות בארה״ב, שיחה עם יוצרי הסרט ״עד סוף העולם״ מאיה זינשטיין ואייבי טרואן על הנוצרים האוונגליסטים, התמיכה הבלתי מסויגת שלהם בטראמפ, הכסף והכוח הפוליטי שהם משקיעים בישראל - והמחיר שכולנו משלמים See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני יותר משנה הוצאנו את אחד הפרקים הכי מצליחים שלנו, על ענקית הסטרימינג ששינתה לחלוטין את שוק הטלוויזיה, ועל האתגרים שצפויים לה עם הופעת שחקניות חדשות. מה השתנה מאז? ובכן, אולי שמעתם על איזו מגפה See omnystudio.com/listener for privacy information.

לאיציק קרומבי, יזם הייטק חרדי, יש משימה: להכניס כמה שיותר חרדים למעגל התעסוקה - אבל זה פשוט לא קורה. ראיון פתוח במיוחד  See omnystudio.com/listener for privacy information.

במשך 5 שנים סירב נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לחשוף את דוחות המס שלו. עכשיו כשהם פורסמו על ידי הניו יורק טיימס, זה ברור למה See omnystudio.com/listener for privacy information.

לקחת משכנתא או הלוואה זה מסובך ומבלבל. אבל האם זה חייב להיות ככה? ענת גואטה, יושבת ראש רשות ניירות ערך, אחת הרגולטוריות הפיננסיות החשובות והחזקות בישראל, מגיעה לחיות כיס להסביר איך עושים מהפכה בשוק השירותים הפיננסים See omnystudio.com/listener for privacy information.

להפגין זה לא מספיק. הח״כית לשעבר רחל עזריה פרשה מהכנסת ועכשיו היא משתפת את הנוסחה: ככה עושים מאבק חברתי שבאמת ישנה משהו See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.

הימים הם ימי שנאה ופחד, ואין שום דבר שהישראלים שונאים יותר מאשר את ביטוח לאומי. עבודת אמנות אחת מנסה לשנות את התמונה See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.

חזרנו לדבר על סגר, ועם זה מגיעה שאלה שקשה לשאול ולא נעים לשמוע: כמה כסף ונזק כלכלי ובריאותי לחיי אדם אנחנו מוכנים להשקיע בעצירת הנגיף? כמה בכלל שווה שנת חיי אדם, והאם בכלל אפשר לשאול את זה? See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.

מה בדיוק בר וציפי רפאלי עשו כדי להימנע מתשלום מס על הכנסות של כ-25 מיליון שקלים, למה זה לא הצליח, ועל מה הן הולכות להיענש? See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.

המזגן הוא ברכה. אבל גם קללה. אנחנו מכורים אליו ומשלמים מחיר כבד, בכסף ובזיהום. אבל האם יש לנו בכלל ברירה?

כמעט כל הכלכלנים מתנגדים למענק הקורונה, והביקורת עליו נשמעת מימין ומשמאל. אבל האם זה באמת רעיון כל כך רע? ולמה זה כל כך מסובך לחלק כסף ל"מי שצריך"?

אחת לכמה זמן זה קורה: הפוליטיקאים והפקידים הבכירים במשרד האוצר נקלעים לקרב. זה לא קרב שהתחיל עם נתניהו וראש אגף תקציבים, אלא כזה שמתגלגל אחורנית עשרות בשנים. השבוע בחיות כיס: סיפורו של אגף. 

לריקודי העם יש בירה: פסטיבל כרמיאל. כשהווירוס מנע מהרקדנים והרקדניות לעלות לגליל, מאות אנשים עברו לצעדי הישרדותי. איך באמת נראה המשבר בעולם התרבות?

בארבעה החודשים האחרונים מיליון ומאה אלף ישראלים מצאו את עצמם מובטלים או בחופשה ללא תשלום, ופנו לקבל דמי אבטלה. ואז הם גילו משהו שחלק מהם לא היו מודעים אליו: דמי האבטלה מאוד נמוכים ביחס לשכר שלהם. למה זה ככה? ולמה כל כך הרבה ישראלים לא ידעו שזה מה שמחכה להם? ד״ר מיכל קורא, חוקרת כלכלה פוליטית של מדינת הרווחה, הגיעה להסביר   

המשבר הכלכלי מכה בעוצמה במי שיוצאים עכשיו לשוק העבודה ומחפשים את דרכם המקצועית - סטודנטים ובוגרים טריים. איך זה נראה מהזווית שלהם, ואיך זה נראה ממרחק השנים, אצל מי שיצאו לשוק העבודה במשברים קודמים

אנחנו לא יודעים איך ייראה סיפוח יהודה ושומרון על פי תכנית טראמפ - אבל בואו ננסה לחשב כמה זה יעלה, ומה המחיר האמיתי

בימים שלפני הסגר, כשהמשבר הכלכלי העצום הלך והתהווה לנגד עינינו, התקבלה החלטת בזק אחת, שתפקידה היה להגן על שוק העבודה מפיטורים - לאפשר למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום, במימון המדינה. ההחלטה הזו אולי שינתה את שוק העבודה הישראלי לזמן ארוך מאוד 

ראיון עם מי שהפך להיות אחד האייקונים הכי מזוהים עם הקורונה בישראל, מנכ״ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב. איך החודשים האחרונים, והקרובים, נראים דרך עיניו של נער אוצר שגדל וחצה את הכביש, וכעת מואשם שהפנה את העורף לכלכלה    

הסיפור של אתר קטן להנגשת זכויות, שהצליח לעשות את מה שהממשלה אפילו לא הבינה שהיא צריכה: להסביר לאנשים בשפה פשוטה מה מגיע להם. איך משבר הקורונה נראה מנקודת המבט שלהם?

בשנת 2016 פורסמה תכנית חומש ממשלתית למניעת אלימות במשפחה, שמחירה 250 מיליון שקל. אבל הכסף הזה מעולם לא הגיע. אז לאן הוא נעלם?

לקראת האפשרות של גל שני של קורונה, מערכת הבריאות צריכה לבחור כיצד להיערך. ברוכים הבאים לקרב הגדול על תקציב הבריאות 

חמישה מנהלים בכירים בחמש חברות סיפרו לנו שהביצועים של עובדיהם היו מצוינים. האם הקורונה שינתה את עולם העבודה? 

 לפני חודשיים הורדנו את השאלטר על עסקים פעילים, מצליחים, ורווחיים. הלקוחות עדיין רצו לקנות - אבל המוכרים לא יכלו למכור. אז למה שעכשיו, כשנרים את המתג בחזרה, המצב לא יחזור להיות כמו שהוא היה? 

חדוה בר הייתה אמורה לסיים את תפקידה בתור המפקחת על הבנקים ולנסוע לחופשת שחרור בוייטנאם, אבל אז פרצה מגיפה עולמית. ועכשיו, רגע אחרי שסיימה קדנציה של חמש שנים, היא מתארחת אצלנו שוב לראיון סיכום

בממשלת ישראל הראשונה היו 12 שרים בלבד. מאז המספר הזה לא הפסיק לצמוח, וממשלת ישראל הבאה תהיה הגדולה ביותר מאז ומעולם. לממשלה כל כך מנופחת יש מחיר - וזה לא בהכרח המחיר שאתם חושבים עליו    

המחלוקת בין הסתדרות המורים למשרד האוצר נגעה באחת הנקודות הרגישות ביותר עבור הורים ומורים במדינת ישראל: אורך החופשות. למה הסוגיה הזו כל כך טעונה, ואיך זה שאף אחד לא הצליח לפתור אותה עד היום?

כבר כמעט חודשיים שהמסעדות בישראל סגורות, ולא בטוח שכולן יצליחו להגיע לסוף של המשבר. וברגעים כאלה, נדרשים פתרונות יצירתיים 

יום אחרי הקורונה, החברה החרדית עלולה למצוא את עצמה ענייה, שבורה ומנותקת מהחברה הישראלית יותר מאי פעם. או בדיוק להפך

 ד"ר יוסי מן מסביר איך הגענו לכאן, מה אומר מחיר שלילי למשהו, מי המרוויחה הגדולה מהעניין ומי מפסידה, ואיך זה עלול לשנות את כל יחסי הכוחות במזרח התיכון, ובכלל. אה, וגם איך זה ישפיע ישירות על החיים שלנו

ככל שהעקומה עלתה, יותר ויותר אנשים מבוגרים נזקקו למזון מבושל עד הבית. איך הוא הגיע אליהם, ואיך בכלל מצאו אותם?

המוות השחור, מגפת הדבר של ימי הביניים, הייתה קטליזטור לתמורות כלכליות ופוליטיות ששינו את העולם. מה קורה כשמגיפות מייצרות צמא לשינוי, ומה קורה כשהשינוי הזה פוגש אלטרנטיבה רעיונית למצב הקיים

״משרד הבריאות אומר שהבית הוא המקום הבטוח, אבל האמירה הזאת מתעלמת ממציאות חיים של מאות אלפי אנשים בישראל שלא תמיד יש להם בית, וגם אם יש בית הוא לא סביבה בטוחה. כל מערכי הסיוע הושבתו דווקא כשהם הכי צריכים אותנו, ואז מגיע השלב שהידיים שלנו קשורות״.

עכשיו כשכולנו בבית יש פחות פקקים, וזה אומר פחות הזדמנויות להאזין לפודקאסטים כמו שצריך, לבד, בשקט, בלי ילדים שיטפסו לנו על הראש. אבל היי, אולי זה הזמן להתחיל להאזין עם הילדים לפודקאסטים, למצוא עולם תוכן משותף וגם קצת שקט. אז הנה כמה המלצות לדברים שאפשר למצוא אצלנו, באתר כאן ובכל אפליקציות ההסכתים 

הדפסת כסף היא טאבו. הדפסת כסף גורמת להיפר אינפלציה, מצב שבו הערך של הכסף יורד מהר מאוד, בו לחם עולה אלף שקלים בבוקר וחמשת אלפים שקל אחה״צ. אבל אולי כל זה לא נכון, לפחות לא עכשיו, במצב הקיצוני שאנחנו נמצאים בו. האם הדפסת כסף היא הפתרון שיציל את כולנו?

״אתה קם בבוקר, הנהר נראה שליו כתמיד. אנשים רצים לאורכו, אחרים מדוושים באופניים. מכוניות נוסעות, ילדים הולכים לבית הספר. מסתכל דרך החלון - רואה שגרה, מסתכל על מסך המחשב   - רואה מגיפה מתפשטת במהירות. צריך להתחפף מארצות הברית״.

רגע לפני שאנחנו שוכחים איך נראה משרד מבפנים, הבאנו את המומחיות סתיו זיו וכנרת רוזנבלום להסביר איך בעצם עובדים מהבית ומה הטוב שיכול לצאת מכל הדבר הזה

כולנו נמצאים בתחושת סכנה כבר שבועות ארוכים. אנחנו חוששים להידבק, או לאבד את העבודה, או להיכנס לבידוד. וכשהתחושה הזו נמשכת ונמשכת ונמשכת, יכולות להיות לזה השלכות ארוכות טווח. מה עושים עם החרדה?

שוק ההון בצניחה, שוק הנדל״ן עוד יפול, אבל גילעד אלטשולר, מייסד בית ההשקעות אלטשולר שחם ומי שכבר ראה כמה משברים בחייו, אומר למשקיעים: תלמדו מההיסטוריה 

להקפיא תשלומי מסים, להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה, לפצות עסקים, ובעיקר לא להסס ולפעול מהר. ההצעה של נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג להצלת המשק

שני מנהלי השקעות שרואים מיליארדים נעלמים מול העיניים מספרים על הימים הכי אדומים בקריירה שלהם

הסופרמרקטים מעולם לא היו עמוסים יותר בקונים, אנשים אוגרים נייר טואלט, אורז וטחינה בכמויות. אבל האם בקרוב באמת ייגמר לנו המזון? ספוילר: לא

שלושה כלכלנים מסבירים איך המדינה יכולה להתמודד עם המיתון שמגיע בעקבות משבר הקורונה

מגפות, מלחמות, אסונות טבע: תקופות של משברים כלכליים הן תקופות איומות. אבל לעיתים קרובות, הן משאירות אחריהן מתנות בדמות תנופה חדשה במחקר, בפיתוח, בטכנולוגיה ובכלכלה. מה יהיו ההמצאות שיצאו ממשבר הקורונה?

נדב, ניקול ומקסים, שלושה ישראלים החיים באיטליה, מספרים על השגרה החדשה בצל המגפה העולמית 

מה הנקודה שבה השיקולים הכלכליים גוברים על השיקולים הבריאותיים, ומה קורה כששמים את כל הביצים בסל אחד, או ליתר דיוק - במדינה אחת, שהפכה לבית החרושת של העולם  

אם המשפחה שלכם עלתה לישראל לפני שנת 1952, זכיתם בלוטו. מי שעלה אחרי, בעיקר ממרוקו, פספס. למי מגיע בית בארץ ישראל, ומי שילם את המחיר?

שלחתם לנו שאלות, ואנחנו ענינו: כמה עולות לנו הבחירות? מה ההשלכות כשאין תקציב? והאם מאזיני חיות כיס הם קפיטליסטים או קומוניסטים?

לא רק בעולם המבוגרים, גם במועצת התלמידים היו שלוש מערכות בחירות בזו אחר זו השנה. איך ממשל הנוער נקלע למשבר הנהגה, ואיך הצליחו לצאת ממנו

ב-31 בינואר, בשעה 23:00, בריטניה פרשה מהאיחוד האירופי. מה קרה באותו רגע, ומה יקרה עכשיו? צליל אברהם ושרון פרדו מסכמים (לעת עתה) את הגירושים הכי מסובכים בעולם

מצלמות, ציוצים, נסיעות, מיקרופונים, חיוכים, סלפיז, מלונות, שאלות, תשובות מפלסטיק, אפליקציות, פייק ניוז. הצצה של 24 שעות לפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בניו המפשייר

זה נראה כמו בשר, מריח כמו בשר, מדמם כמו בשר, ואפילו יש לזה טעם של בשר. רק שזה בכלל לא בשר. האם תחליפי הבשר, כמו ביונד מיט ואימפוסיבל, יכולות לגרום אפילו לקרניבורים להפסיק עם ההמבורגרים? 

זה לא סכום שאפשר שאפשר לקנות איתו בית, אפילו לא אוטו, ובכל זאת יש לכם קצת כסף בצד. מה אפשר לעשות איתו?

ארבעה וחצי מטר רבוע, קצת יותר מגודל של אוהל טיולים סטנדרטי - זה שטח המחיה שבית המשפט הורה למדינה להקצות לאסיר. אז למה היא לא מצליחה לעמוד בזה?

איך חופשה באילת הפכה לשם נרדף לחוויה יקרה ומאכזבת, והאם היא יכולה להמציא את עצמה מחדש?

האהבה הגדולה של דליה פדילה היא בתי ספר - איך לתקן אותם, איך לבנות אותם ואיך לגרום לתלמידים לאהוב אותם. "איך הגעתי לכאן" עם מייסדת ומנהלת רשת בתי הספר לאנגלית קיו סקולס ומנהלת מכלל אל-קאסמי לשעבר

לטפח קשרים, לא לפחד לשנות כיוון, ולעבוד כל עוד אפשר. לכבוד שנת 2020 שאלנו תשעה אנשים בני 16 עד 90 מה הם למדו בעשור האחרון על כסף. פרק העשור של חיות כיס

המאבק להוצאת כלובי הדגים מאילת רושש את הקיבוצניקים בחבל הכי מבודד במדינה. אישה אחת עם חלום הצליחה להקים שם תעשייה חדשה, כזאת שמטיבה עם הסביבה. האם חבל אילות הוא העתיד של כולנו? חלק מראשון מתוך ספיישל אילת בחיות כיס

לפני שבועיים וחצי חברה שאף אחד לא מכיר הפכה בן לילה להיות החברה הנסחרת הגדולה בעולם. מעל אמאזון, אפל ופייסבוק נמצאת אראמקו - חברת הנפט הלאומית של סעודיה, ומאחורי ההנפקה שלה יש סיפור בן 70 שנה על פוליטיקה, מלחמות, מעמד האישה, ונסיך צעיר שרוצה להיות מלך

עבודה בהייטק נתפסת כמו חלום ישראלי על שכר גבוה ומשרדים מעוצבים עם נוף יפה. אבל למרות כל הפיתויים האלה, לא כל מי שיכול לעבוד בהייטק בוחר לעשות את זה. מה המדינה מוכנה לעשות כדי שתעבדו בהייטק, והאם זה בכלל רעיון טוב?

רמת החיים גבוהה, מערכת הבריאות טובה, מערכת החינוך בסדר, לבעיית הפקקים אין פתרון ומחירי הדיור ימשיכו לעלות. הכלכלה הישראלית מנקודת מבטו של איל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר

האופן שבו סופרמרקט מסודר משפיע על מה אנחנו קונים, איזה אוכל אנחנו מכינים ומה נכניס לפה. אז למה לא להשתמש בכח הזה כדי לגרום לנו לאכול בריא יותר?

אחרי הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה באשמת שוחד, זה זמן טוב להבין מה בדיוק קרה במסדרונות משרד התקשורת, בזק ואתר וואלה. שודר לראשונה בפברואר 2018 

במשך שנים, בקיבוץ כנרת עשו קופה על צליינים שבאו לטבול במקום שבו ישו עשה זאת. רק שישו לא באמת טבל שם. זה לא הפריע למיליוני תיירים להגיע, עד שנפתח ליד ים המלח אתר חדש - האתר המקורי שבו טבל ישו - והתחיל לקחת להם את הביזנס

בשבועות האחרונים, הציבור הלבנוני יצא לרחובות. המצב הכלכלי במדינה הגיע לשפל המדרגה. המוחים תבעו שינוי מוחלט בפוליטיקה ובכלכלה הלבנונית, ודרשו את התפטרותו של ראש הממשלה, סעיד אל חרירי - ובסופו של דבר גם קיבלו אותה. מה הוביל למצב הזה?

אחד מארבעה ישראלים יהפוך לסיעודי, אבל האפשרות לבטח את עצמנו מפני המצב הזה הולכת ומצטמצמת. לאחר שארבע חברות ביטוח הודיעו כי יפסיקו למכור ביטוח סיעודי, שאול וצליל מסבירים מה המשמעות ומה אפשר לעשות

איך נטפליקס שינתה את תעשיית הטלוויזיה, והאם יכול להיות שהיא בדרך למטה

שבוע לפני הבחירות שאלנו שישה כלכלנים מה הבעיה הכלכלית הכי גדולה של ישראל. באופן מפתיע, הם הסכימו: עבודה לא יעילה מספיק. אז למה אנחנו עובדים כל כך הרבה ומייצרים כל כך מעט? ואיך אפשר לשנות את זה? פרק כפול

שבוע לפני הבחירות שאלנו שישה כלכלנים מה הבעיה הכלכלית הכי גדולה של ישראל. באופן מפתיע, הם הסכימו: עבודה לא יעילה מספיק. אז למה אנחנו עובדים כל כך הרבה ומייצרים כל כך מעט? ואיך אפשר לשנות את זה? פרק כפול

המחסור בחמאה לא צפוי להיפתר בשנים הקרובות. גם לא אם יעלו מחירים, וגם לא אם יסירו את הפיקוח. יותר מכל, זהו רמז מוחשי לאיך ייראה העתיד

כולם יודעים שלעבור לגור במדינה אחרת זה קשה. אבל חשבתם פעם כמה קשה זה לילדים?

"יכול להיות שחברת סלולר תתמוטט או שקניונים ייסגרו. גם זה קורה בתחרות. אי אפשר לעצור את הטכנולוגיה כדי להגן על עולם שאין בו יותר טעם ותוחלת". הממונה על התחרות מיכל הלפרין קיבלה השראה מהמחאה החברתית ובאה להזניק את התחרות בישראל. ראיון

המאזינים שלנו ביקשו לדעת האם הכסף של הביטוח הלאומי עומד להיגמר, ומה עומד מאחורי המאבק בינו לבין משרד האוצר. הנה התשובות 

ברגל, במכונית, באוטובוסים, בקורקינטים, ברכבת - מאות אלפי אנשים חוצים מדי יום צומת אחד גדול. כולם, עד האחרון שבהם, סובלים מכל רגע. איך צומת יכול להיות כל כך גרוע?

מיליוני בני אדם חצו בשנים האחרונות את גשר סימון בוליבאר, בין ונצואלה לקולומביה, ובדרכם לחופש שינו לגמרי את הכלכלה של עיר מסחר קטנה. כך המשבר הכלכלי בוונצואלה הפך למשבר הגירה יבשתי 

איך תחבושת היגיינית יכולה לשבור את מעגל העוני. שודר לראשונה ב-12.7.2017

תוך עשר שנים, ארדואן הפך את טורקיה למדינה של איש אחד המתנהלת על פי רצונותיו. ואז הכלכלה החלה לקרוס. שאול אמסטרדמסקי על מה שקורה לכלכלה כשהדמוקרטיה נופלת

13 שנים לאחר שהופרט, תושבי הקיבוץ הקומוניסטי היחיד בארץ גילו שהבית שלהם עומד להפוך למחסן

למה אנחנו קונים טובלרון בחו"ל? ואיך הגענו למצב שיש לנו מגבונים לכל דבר בעולם? שלושה סיפורים על שלושה חפצים שאנחנו לא עוצרים לחשוב איך הם הגיעו ליד שלנו

פרק נוסף בסדרה שלנו ״חיות ביס״, על נקודת המפגש בין אוכל לכלכלה. איך קרה שכולנו אוכלים מנות קרב של הצבא האמריקאי? 

מינוס לאומי של 11 מיליארד שקל הולך ללוות אותנו לאורך כל השנה הבאה ולהשפיע על החיים של כולנו. אז מה זה בדיוק אומר, גירעון תקציבי? איך הגענו תוך שנה וחצי מפלוס 17 מיליארד למינוס 11 מיליארד? ולמה זה בכלל משנה?

20 שנה מנסות ממשלות ישראל לגייס חרדים, אבל אף חוק גיוס עוד לא הצליח לגייס אף חרדי. סיפור בארבע מערכות שבסופו ננסה להבין איך כל זה הוביל לבחירות

מצעד הגאווה בתל אביב הוא אחד מאירועי התיירות החשובים והרווחיים בישראל, אבל רק לפני 25 שנה הוא היה אירוע מחאתי קטן. קהילה מוחלשת ומופלית קיבלה לפתע כוח כלכלי אדיר, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם ההשלכות שלו 

קשה לחיות בישראל. המרוץ היומיומי בעקבות יוקר המחיה, הפנסיה הנעלמת ומשבר הדיור מתגמדים לעומת הפנטזיה על איזה צירוף מקרים גורלי שישנה את חיינו מקצה אל קצה. החלום הישראלי הוא החלום על לדפוק אחת ולתמיד את המערכת. איך נראים החיים של מי שעשו את זה? פותחים את העונה החדשה שלנו עם פרק לייב מול קהל בפסטיבל דוקאביב 

פרק כפול לכבוד הבחירות, ובו ננסה להבין איך ומתי נעלם השיח הכלכלי מהבחירות האלה, מה בכל זאת אפשר להבין מהתכניות הכלכליות של המפלגות, ולמה הן מתעקשות להגיד כל כך מעט

פרק כפול לכבוד הבחירות, ובו ננסה להבין איך ומתי נעלם השיח הכלכלי מהבחירות האלה, מה בכל זאת אפשר להבין מהתכניות הכלכליות של המפלגות, ולמה הן מתעקשות להגיד כל כך מעט

סטארטאפ אחד רוצה לשנות לחלוטין את האופן שבו חקלאים ברחבי העולם משתמשים במים שלהם, והוא מתכוון לעשות את זה בעזרת חתיכת חתיכת פלסטיק קטנה וכחולה

חיות כיס חוגגות מאה תכניות בפרק חגיגי לכבוד הנושא האהוב עלינו. איך ומתי הישראלים התאהבו בטחינה, למה היא הפכה לאוכל שמדברים עליו, ואיך, בעצם, נולד טרנד קולינרי?

בעקבות עליית מחירי החלב, אנחנו חוזרים לפרק העשירי שלנו מפברואר 2017, על הנוסחה המסתורית שקובעת את עלויות החלב, החמאה, השמנת ואפילו המוניות

תוך 15 שנה הפכה המדינה העשירה בדרום אמריקה לגן עדן סוציאליסטי - ואז למדינה מרוששת, שאזרחיה רעבים ופליטים בורחים ממנה. כך נפלה ונצואלה, שלב אחר שלב

לקראת פרק המאה, חזרנו לשאלות שנשארו פתוחות בפרקים הקודמים וביררנו מה באמת קרה איתן

מקסין פסברג, סגנית נשיא אינטל העולמית, מספרת לגיל מרקוביץ' על המנהלים שחשבו שנשים לא רוצות להתקדם ועל זה שכעס ש"הן כל הזמן נכנסות להריון" , ואיך בכל זאת הפכה לאישה הבכירה בהייטק הישראלי

בוקר אחרי שבריטניה בחרה לפרוש מהאיחוד האירופי, היא התעוררה וגילתה לידה אי קטן שהיא שכחה מקיומו, ושמסבך את כל התכנית. חלק שני ואחרון על ברקזיט 

לפני שנתיים וחצי הבריטים החליטו להיפרד מאירופה. עכשיו הם מבינים שזה כמעט בלתי אפשרי

שלושה אנשים שחושבים שהם יודעים נתנו לנו את כל התשובות

למה המשכורות שלכם כל כך נמוכות? למה המחירים כל כך יקרים? ומה נסגר עם מחזור האשפה במדינה הזאת? הזמנו עולים חדשים לשאול אותנו כל מה שהם רוצים על הכלכלה הישראלית. הם נגעו בדיוק בנקודות הכואבות

ד"ר נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל, מגיעה ל"איך הגעתי לכאן" ומספרת לגיל מרקוביץ': רציתי להתמנות לנגידה, אבל עדיין קשה מאוד לעכל מנהיגות נשית

מחר, יום רביעי, אנחנו עושים יו-טרן וחוזרים למציאות של שני ערוצים מסחריים. חיות כיס עושות סדר בבלאגן הפוליטי והרגולטורי שהולך על המסך שלנו

רוב הסיכויים שלא שמעתם על ליאון קייזרלינג, אבל הוא השפיע מאוד על החיים שלכם. שאול אמסטרדמסקי על הכלכלן שהמציא את הצמיחה הכלכלית

לפי דוח העוני לשנת 2017, בישראל יש פחות עניים מבעבר - ויותר עניים מכל מדינה מפותחת. מהו קו העוני, ולמה יש כל כך הרבה ביקורת על דוח העוני? חיות כיס עושות סדר בנתונים

פעם בכמה חודשים אחד הירקות מתייקר מאוד וכולם נרעשים. למה זה קורה? מי מחליט כמה נשלם על הירקות? ירדנו לשורש העניין

אחרי שהקיבוץ שגדל בו הופרט, טל אלמליח היה חייב להבין את נפילתה של התנועה הקיבוצית. התשובה שמצא: הקיבוצניקים עשו את זה לעצמם

מאז יום רביעי שעבר חזר להעסיק אותנו נושא שהרבה זמן לא היה בכותרות: יוקר המחיה. זה התחיל בהעלאת מחירים של חברות המזון אחרי החגים - אסם, תנובה וסוגת הודיעו שהן מעלות מחירים. אבל זה לא נגמר בזה. כשרשות החשמל הודיעה על העלאת מחירים, ובעקבותיה גם רשות המים, וכשבאותו שבוע ממש הסתמן שגם מחירים הלחם בפיקוח עומדים לעלות - שלושת ההעלאות האלה ביחד גרמו לאנשים להתחיל לשאול מה שוב קורה פה, לתהות למה החיים שלהם יקרים הרבה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, וגם, פה ושם, לצאת מהבית ולהפגין. היום בחיות כיס, שאול וצליל מנסים לעשות סדר בגל ההתייקרויות

ד"ר חגית לרנאו הבינה בגיל צעיר שהיא פריבילגית, והחליטה לפעול למען האנשים הדחויים ביותר בחברה - עבריינים. "כשנכנסים לאולם המעצרים בבוקר רואים מצעד של אביונים"

בתימן מתחולל כרגע המשבר ההומניטרי הגדול במאה ה-21. 14 מיליון מאזרחי תימן עלולים לגווע ברעב. אבל בתימן לא חסר אוכל - חסר כסף. סיפורה של כלכלה שהתמוטטה

שאלנו אתכם מה מפריע לכם להיות פרודוקטיביים בעבודה, ויצאנו לבדוק איך זה שתנאי העבודה שלנו כל כך לא יעילים

בנק ישראל העלה את הריבית לראשונה מזה שבע שנים. למה זה מעניין ומה זה אומר על הכסף שלנו? כדי להבין יותר, עשינו שיחת טלפון לבוסטון 

בשבע השנים האחרונות, ד״ר יעקב לזוביק היה אחראי על שימור הזיכרון הישראלי הקולקטיבי. עכשיו כשהוא בחוץ, הוא מספר לשאול אמסטרדמסקי איך נראה שירות המדינה מבפנים

בין 300 ל-400 ישראלים בשנה מרצים מאסר כיוון שלא שילמו קנס. איך זה קורה?

ההתחממות הגלובלית היא הבעיה הגדולה ביותר של המאה, והיא נורא נורא משעממת אותנו. ואולי בעצם הבעיה היא לא בנו, אלא בכלכלה?

ב-30 ביוני 1985, נכנסו כמה אנשים לחדר, וכשיצאו ממנו – הכלכלה הישראלית השתנתה לעד. שאול אמסטרדמסקי עם ההקלטות מאותו לילה    

כמה כסף היה לנו אם היה שלום? פרופ׳ יוסי זעירא חישב כמה עולה הסכסוך - באובדן השקעות מחו"ל, בירידה בפריון, בתקופות של מיתון, במחירי ממ"דים - וחזר עם תשובה 

בנובמבר 2017 סיפרנו לכם על המסעדה שמסרבת לקבל טיפים. עכשיו היא לוקחת את הניסוי הזה לשלב הבא

מאזין שלח לנו מייל וכתב לנו שהוא פיצח את השיטה ומצא את הפתרון לבעיות מעמד הביניים: לגור בגולן. אז נסענו לראות

כולם אומרים כל הזמן שלהיכשל זה לא נורא. אבל האמת היא שלהיכשל זה נורא. חודשיים וחצי אחרי כשלון מקצועי מהדהד, שאול וצליל מנסים ללמוד מאנשי מקצוע איך מתגברים על זה והאם יכול להיות שיום אחד הם יחשבו שזה הדבר הכי טוב שקרה להם

לרבקה כרמי היו שלוש קריירות - רופאה, גנטיקאית ונשיאת אוניברסיטת בן גוריון. בראיון להילה ויסברג היא אומרת: נשים נמנעות ממקצועות תובעניים. פרק שלישי בסדרת ראיונות עם הנשים הבכירות בישראל

מה המוצר שבו עושים עלינו את הקופה הכי גדולה? האם קיצור שבוע העבודה באמת קיצר לנו את שבוע העבודה? למה נשים מרוויחות פחות מגברים? איך סימן קריאה שינה את הדרך שבה אנחנו משקיעים כסף? ולמה אשקלון היא העיר הכי יקרה במונופול הישן? בשבוע שעבר נפגשנו עם המאזינים שלנו בתל אביב והעלינו פרק חי מול קהל. ההקלטה לפניכם

אומרים לכם את זה מאז שנולדתם: אין בישראל מספיק מים לכולנו. זה נכון, באמת אין. ובכל זאת בכל פעם שאתם פותחים את הברז יוצאים משם מים. איך הקסם הזה קורה?

הילה ויסברג התייבשה בתחנה, נדחפה בתור, נפלה בברקס ונחנקה במעבר. אז היא עלתה על אוטובוס ל-1997 ובדקה מה קרה מאז לתחבורה הציבורית בישראל

ב-18 במרץ 1976 הגיעה ליד אליהו קבוצה של קיבוצניקים מעמק יזרעאל ולקחה את גביע המדינה. איך זה קרה, ולמה זה לעולם לא יקרה שוב

מתי התחלנו לחשוב על כל החיים שלנו בצורה כלכלית? ד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפיטליזם, בא לאולפן לספר לנו על עולם שבו לא ניסינו לתמחר כל דבר

יותר מפז'ו, יותר מרנו, יותר משאנל. בזמן שבישראל הקולנוע והתאטרון נאבקים על כל אגורה, בצרפת עושים מתרבות - כן, מתרבות - ערימות של כסף. כך עובד הקסם

מדוע ארה״ב החזירה את הסנקציות על איראן, והאם הן ישנו את העולם? על המדינה שבה שונאים את ארה"ב אבל משלמים על הכל בדולר, המחירים עולים ב-14% כל שנה, והתושבים קונים נדל"ן בגיאורגיה כדי לשמור על הכסף שלהם  היי, אתם מאזינים לחיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי. האורך של הקטע הבא הוא שלוש עשרה שניות בדיוק: Protesters in the capital #Tehran took down a poster of Ayatollah Khamenei, Iran’s Supreme Leader pic.twitter.com/2G0ZjPEXtT — IranWire (@IranWireEnglish) 30 בדצמבר 2017   מה נדמה לכם ששמעתם עכשיו? אוהדים מריעים במשחק כדורגל כשיש גול? קבוצת מעריצים שמחכים מחוץ לחדר ההלבשה של זמר מפורסם כשהוא בדיוק מגיע? אז זהו, שלא. מה שאתם שומעים כאן הוא בעצם סרטון וידאו קצר מאוד. הוא הועלה לרשת ב-30 בדצמבר 2017. השעה היא שעת לילה. לא רואים אנשים, אלא רק זוג ידיים מושך פוסטר שתלוי על עמוד. הידיים מושכות את הפוסטר מקצהו התחתון. מושכות, ומושכות, ובסופו של דבר מצליחות לקרוע את הפוסטר, וההמון, שנמצא מחוץ לפריים ורואים רק את הידיים שלו, שואג באקזסטה. הסרטון הזה צולם בטהרן. והתמונה שהיתה על הפוסטר שההמון כל כך שמח כשאותו מפגין הצליח לקרוע אותו ממקומו? תמונתו של המנהיג העליון, האייתולה עלי חמינאי. ברוכים הבאים לאיראן, זה לא נראה כמו שחשבתם. ד"ר מאיר ג'בנדאפר: "יש 20% מהעם שמוכנים להרוג בשביל המשטר לא משנה מה. יש אנשים בתוך איראן שרוצים לשמור את המשטר כי הם שונאים את המעמדות האחרים בתוך המדינה והם יודעים שאם יש מהפכה הם יאבדו את המעמד שלהם בכלכלה את כל האינטרסים שלהם אז הם מוכנים להרוג". זה ד"ר מאיר ג'בנדאפר. רגע, אני אתן לו לבטא את שם המשפחה שלו, כי זה מגניב: "מאיר ג'בנדאפר. מרכז הבנתחומי, מרצה לפוליטיקה עכשווית של איראן". עוד מעט אחזור אליו. הבאתי את הדברים שלו כבר בהתחלה בשביל להמחיש משהו שהרגשתי על בשרי בשבועיים האחרונים, כשעבדתי על הפרק הזה. החלטנו ליצור את הפרק הזה בניסיון להבין האם החזרת הסנקציות האמריקניות על איראן תצליח להביא לשינוי במדיניות הגרעין של המדינה. כלומר, האם היכולת להשפיע על הגיאו פוליטיקה עוברת דרך הכלכלה. ומהר מאוד, כשהתחלתי לדבר עם אנשים, הבנתי שבשביל לענות על השאלה הגדולה הזו, צריך להבין קודם כל איך נראית ומתנהגת הכלכלה האיראנית. וככל שהתקדמתי התחלתי להרגיש כאילו אני הולך על הירח. עם כל בן אדם נוסף שדיברתי איתו, עם כל מסמך שקראתי, כאילו נגלה לעיני עוד חבל ארץ בעולם שאני לא יודע עליו כלום.  כמו ללכת על הירח. קו הרקיע של טהרן (צילום: שאטרסטוק) הישראלי הממוצע, בטח ישראלים כמוני שנולדו אחרי המהפכה, מכיר את איראן דרך פריזמה אחת בעיקר: הנאומים של נתניהו, או משהו מהמשפחה הזו. כלומר, כישראלים אנחנו יודעים שיש את האיום האיראני, שהיא רוצה להפוך למעצמה גרעינית, ושהמשטר האיראני - לא האנשים עצמם, המשטר שונא את השטן הגדול - ארה"ב - ואת השטן הקטן - ישראל. ושהיה הסכם גרעין ועכשיו טראמפ הודיע שהוא יוצא ממנו. אנחנו חושבים שזה שאנחנו שומעים את זה בחדשות באופן קבוע זה אומר שאנחנו יודעים משהו על איראן. אבל האמת שזה לא. כי צד אחד של הסיפור האיראני, צד מאוד מאוד חשוב ומרכזי של הסיפור האיראני, בכלל לא מופיע בסיקור החדשותי הישראלי - הצד הכלכלי. אבל לדעתי זה הצד הכי חשוב של הסיפור הזה. עובדה, זה בדיוק מה שארה"ב מנסה לעשות - להשפיע על המדיניות דרך הכלכלה. ד"ר ניצן פלדמן: "הכלכלה האיראנית מלכתחילה נמצאת במצב בעייתי. גם ללא סנקציות יש לה המון אתגרים שנובעים משחיתות ובעיה בבנק המרכזי ובעיות במערכת הפיננסית ובעיה במערכת הפיסקלית והמון בעיות". זה ד"ר ניצן פלדמן, הוא עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובאוניברסיטת חיפה. ניצן: "תחום המחקר שלי הוא כלכלה פוליטית בין לאומית ואני מתמקד בכלכלה הפוליטית של האזור, ומן הסתם בשנים האחרונות אנחנו נותנים המון פוקוס על איראן". אז הנה מה שאתם צריכים לדעת על הכלכלה האיראנית בשמונה מילים: יש לה המון פוטנציאל, אבל היא על הפנים. יש לה פוטנציאל כי איראן היא אחת מחמש המדינות הכי עשירות במשאבי טבע, בעיקר בנפט ובגז טבעי וכי האוכלוסיה באיראן משכילה, ויש לה תרבות עתיקת יומין של מסחר. רחוב בטהרן, ינואר 2018. תרבות עתיקה ואנשים משכילים (צילום: AP) אבל בפועל הכלכלה על הפנים בגלל שילוב בלתי אפשרי כמעט של אחיזה מטורפת של הממשלה בכלכלה, ושחיתות ברמה עולמית. אבל גם בידוד חמור מהעולם וחוסר אמון של חברות חיצוניות ואפילו של הציבור האיראני עצמו, ביכולת של הכלכלה להשתפר. בשלב הזה אני יכול לזרוק כל מיני מספרים. לספר שיצוא הנפט אחראי על 60% מהייצוא של המדינה, או שהתוצר לנפש באיראן גבוה מזה של לבנון, עיראק, ירדן או מצרים אבל נמוך מזה של ישראל. אבל בתכל'ס, אני מעדיף להתמקד בשני פרמטרים כלכליים בלבד: קצב האינפלציה, כלומר מהירות העליה ביוקר המחיה, במחיר של סל המוצרים של האיראנים, ושיעור האבטלה. וכשמסתכלים על שני אלה, מבינים עד כמה המצב של הכלכלה האיראנית בקנטים. ניצן פלדמן: "עוד לפני 2012 כאשר ארה"ב הובילה את הסקנציות ללא שיתוף פעולה מאוד מאוד רחב, היא הצליחה להוביל לכך שהאינפלציה באיראן היתה מאוד מאוד גבוהה". שאול: "מה זה מאוד גבוהה?" ניצן: "ב-2012 זה היה משהו כמו 20% שנתי. אם תסתכל על הנתונים מאז המהפכה ועד 2015, האינפלציה באיראן למעט שנתיים היתה בשיעור דו ספרתי". אז הסתכלתי על הנתונים שמפרסם הבנק המרכזי האיראני, ופלדמן צודק - למעט השנים 86' ו-91', מאז המהפכה החומייניסטית האינפלציה השנתית באיראן היתה תמיד דו ספרתית. ובממוצע, אנחנו מדברים על אינפלציה של כמעט 14% בשנה. שזה פשוט פסיכי. נסו לדמיין את המחיר של המוצרים שאתם צורכים עולה כל שנה ב-14%. תחשבו איך היתה נראית המחאה של 2011 אם היינו בקצב אינפלציה כזה. אז ככה נראים החיים של האיראנים. הכסף שלהם כל הזמן מאבד מהערך שלו. במלים אחרות, ב-40 השנים שחלפו מאז המהפכה הכלכלה האיראנית היתה די על הפנים. האינפלציה היתה גבוהה כל הזמן, ואלמלא הנפט, האיראנים בכלל לא היו יכולים לעמוד על הרגליים. ואז ב-2012 האמריקנים החריפו את הסנקציות הכלכליות, שהיו גם קודם, בניסיון להוריד את המשטר על הברכיים. וזה באמת קרה. ב-2015 המשטר באיראן הסכים לחתום על הסכם הגרעין, והסנקציות הוסרו. ומה קרה? האינפלציה ירדה משמעותית, בפעם השלישית מאז המהפכה לשיעור חד ספרתי, של 8%. כך נוצר מעגל הקסמים של האינפלציה באיראן: איראן מייבאת הרבה מאוד מוצרים מחו"ל. למעשה, הייבוא מהווה חמישית מהכלכלה האיראנית. וכשארה"ב או העולם כולו מטילים עליה סנקציות, המשמעות היא שהייבוא הופך להיות יקר יותר, כי יש מגבלות סחר חמורות. וכשהייבוא יקר יותר, המחיר של המוצרים המיובאים יקר יותר, ויוקר המחיה הכללי עולה. ואם זה לא מספיק, מאחר שהנפט אחראי לפחות לשליש מהכנסות הממשלה, הטלת סנקציות על היכולת של איראן למכור נפט לעולם פוגעת משמעותית ביכולת של הממשלה האיראנית להמשיך לתפקד ולספק משכורות ושירותים לציבור. ומאחר שבאיראן הבנק המרכזי אינו עצמאי, הממשלה פשוט ניגשת ומבקשת שילווה לה כסף, מהלך שכמוהו כהדפסת כסף. והדפסת כסף, יודע כל מי שעשה אפילו שיעור אחד במבוא לכלכלה, הדפסת כסף מעלה את האינפלציה. בקיצור, מעגל קסמים שלילי. סעודת איפטר בטהרן. הממשלה מעדיפה לעזור לעניים בסוריה ובעזה (צילום: AP) הפרמטר השני שמעיב מאוד על החיים של האיראני הממוצע הוא שיעור האבטלה. הוא נורא נורא גבוה. ניצן: "שיעור האבטלה באיראן הוא 12% וזה משהו די קבוע, זה נקרא שאין גמישות תעסוקתית ביחס לתוצר". שאול: שזה דבר קצת מוזר. הייתם מצפים שאם התוצר עולה, כלומר שיש יותר פעילות כלכלית ויותר מקומות עבודה והכל, אז שהאבטלה תרד, ולהיפך. אבל באיראן זה לא קורה. וחוצמזה, הממוצע מסתיר מאחוריו תמונה עגומה יותר: ניצן: "יש אבטלת צעירים מאוד משמעותית, הרבה יותר גבוהה מ-12%. מגיעה ליותר מ-20%." למעשה, לפי הנתונים שאני מצאתי, מדובר על כמעט 30% של אבטלת צעירים. אז למה הכלכלה האיראנית במצב כל כך דפוק? זה לא רק הבידוד והסקנציות וכל זה. יש עוד הסברים. הנה אחד שממש הפתיע אותי: ניצן: "אחד הדברים שמאפיינים את כלכלת איראן הוא שהמשמרות מאוד מעורבות בפעילות הכלכלית. התפקיד המקורי של משמרות המהפכה לשמור על השלטון בעצם במסגרת הזו הם התחילו לבנות או לשקם את איראן אחרי מלחמת איראן עיראק והם תפסו נכסים בחברות בניה בבנקים במסחר בנפט הם מאוד מאוד מעורבים בכלכלה וזו אבן ריחיים על כלכלת איראן. אנחנו ראינו שגם אחרי שהסנקציות הוסרו, הרבה חברות חששו להגיע לאיראן כי הן חוששות להתעסק עם משמרות המהפכה". שאול: אבן ריחיים זו כנראה האנדרסטיימנט של העשור. לפי מקורות מידע שונים, משמרות המהפכה שולטים בשליש מהפעילות הכלכלית האיראנית. המשמרות מחזיקים ביותר מ-100 חברות ממשלתיות או חצי ממשלתיות או איך שלא תרצו לקרוא לזה, שפועלות באינספור תחומים. בחברת בזק האיראנית, בתעשיית הרכב המקומית (שמעסיקה בערך 10% מהעובדים באיראן), בחברות בתחום הבניה והתשתיות ויש להם אפילו רשת של מרפאות לניתוחי עיניים בלייזר. יותר מהכל זה הזכיר לי את ההסתדרות של תחילת ימי המדינה, רק על סטרואידים. העובדה שמשמרות המהפכה מהווים חלק כל כך מרכזי בכלכלה האיראנית היא לא רק אנדקוטה. מדובר בארגון שמשרת ישירות את המנהיג העליון של איראן, האייתולה עלי חמינאי. לעיתים, הוא ממש פועל נגד הממשלה עצמה, אם זה מה שהמנהיג העליון הגדיר. אנחנו תופסים את זה כגוף צבאי, אבל זה לא רק. ויש לו מטרה אחת בחיים - לשמור על המהפכה. ואם זה אומר שצריך לזרוע אלימות, הרס ופורענות, אז שיהיה. ואם המחיר הוא יצירת אי ודאות כלכלית שמבריחה כל משקיע זר שיש לו טיפה של שכל בראש, שיהיה. וכתוצאה מזה, ואני קצת מקדים את המאוחר, למשמרות המהפכה יש אפילו אינטרס שהסנקציות האמריקניות יחזרו, כי זה ירחיק משקיעים מבחוץ ולכן יחזק את האחיזה שלהם בכלכלה האיראנית: ניצן: "יש גופים שהולכים ליהנות מהסנקציות. "הזכרתי שמשמרות המהפכה קשורים בחברות האיראניות. בגלל שחברות זרות נכנסו המשטר ניסה להזיז אותן ולשלוח אותן לסוריה. להם אני לא בטוח שיש אינטרס שהסנקציות לא ישובו. הם יכולים ליהנות במידה מסוימת מבידוד כלכלי של איראן".  אה כן, וגם יש את העניין הזה עם הדולר. * שאול: "דבר ראשון שאני רוצה שתעשי זה שתציגי את עצמך, איך קוראים לך ומה את עושה בחיים". ד"ר תמר עילם גינדין: "ואז ייגמר הזמן שלנו". שאול: "נראה לי שיהיה בסדר". תמר: "אני ד"ר תמר עילם גינדין. ההגדרה העצמית שלי זה שאני בונה גשרים ופוקחת עיניים". שאול: ד"ר תמר עילם גינדין חיה ונושמת איראן. אנחנו יושבים בדירה שלה בכפר סבא ביום שישי, והיא עמוסה בספרים בעברית ובפרסית. על אחד המדפים יש אפילו טרופית איראנית. היא נמצאת בקשר עם איראנים ששולחים לה דברים בוואטספ ובמסנג'ר ומה שאתם לא רוצים. והיא מספרת שאם יש נושא כלכלי אחד שמעסיק בימים אלה את האיראנים יותר מכל נושא אחר, זה שער החליפין של המטבע המקומי - הריאל - מול הדולר. כי כשהאינפלציה היא כל כך גבוהה, והמטבע המקומי מאבד את ערכו, צריך משהו להיאחז בו, וזה הדולר: תמר: "הדולר משפיע על הכל כי שכר דירה זה בדולרים מחירים של מכוניות זה בדולרים סחורות מיובאות. הם מייבאים המון מסין כמו כולם זה בדולרים. ולכן התנודתיות של הדולר מאוד מאוד משפיעה על המחירים. יוקר המחיה זה אחד הדברים שהכי מטרידים את האיראני הממוצע". ומה שקרה לשער החליפין של המטבע האיראני - הריאל - מול הדולר בחודשים האחרונים נובע בראש ובראשונה מתוך הציפיה של הציבור באיראן שנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ יחזיר את הסנקציות הכלכליות על המדינה. תמר: "הריאל התחיל לצנוח לא כשטראמפ הודיע שהוא יוצא מההסכם אלא חצי שנה לפני זה. כשהוא אמר אולי אני אצא.הריאל התחיל לצנוח והדולר התחיל לזנק". לפי ד"ר מאיר ג'בנדאפר, יליד איראן שהיגר לבריטניה עם משפחתו כילד ובהמשך עלה לישראל וכיום מלמד במרכז הבינתחומי בהרצליה, בגלל הציפייה לסנקציות, כל מי שיכול פשוט הבריח דולרים מחוץ למדינה, מהר מהר לפני שהסנקציות יחזרו ושאי אפשר יהיה לסחור איתם או להחזיק מט"ח או מה שזה לא יהיה. וכשכל הדולרים האלה יצאו החוצה מאיראן, ונשארו פחות דולרים בפנים, שער החליפין של הדולר זינק עוד יותר: מאיר: "יש הרבה אנשים שאין להם תקווה. בגלל זה 3 חודשים לפני שטראמפ הכריז שהולך לצאת מההסכם, איראנים הוציאו 30 מיליארד דולר מהמדינה לגיאורגיה. מחפשים נדלן בגיאורגיה. חיפשו, עכשיו יותר קשה. גם פתחו חשבונות בנק בגיאורגיה. חיפשו נדלן בטורקיה. קונים המון נדלן שם". כשאני שואל את שניהם, את תמר ואת מאיר, האם המצב הקשה של הכלכלה יוצר תמונות שאנחנו מכירים ממדינות אחרות, תמונות של מדפים ריקים בסופרים ותורי ענק ללחם, שניהם עונים באופן מאוד ברור:  מאיר: "יש מוצרים. באיראן יש כל מה שאתה רוצה. אפילו אם אתה רוצה וויסקי אתה יכול להזמין ויביאו לך עד הבית. רוצה סמים רוצה נשים. זה מדינה שעם כסף אפשר לקנות את הכל. יש הרבה מוצרים בסופר אבל זה לא אומר שכולם יכולים לקנות אותם. יש פחות אנשים שקונים בשר למשל". ד"ר תמר עילם-גינדין. "הפשירו להם מיליארדי דולרים. למה העם לא מרגיש את זה בכיס שלו?" (צילום: עומר עילם) העניין הזה עם הבשר מסמל משהו רחב יותר. גם אנשים נוספים שדיברתי איתם הזכירו את חוסר היכולת לקנות בשר. ולפי עילם-גינדין, המצוקה הזו אפילו הולידה אפליקציה. תמר: "יש אפליקציה בשם נזריאהב. נזרי זו סעודת מצווה. כשאדם נפטר המשפחה שלו עושה סעודת מצווה לזכרו, ויש אפליקציה שמוצאת לך את הנזרי הקרוב לביתך. ויש לזה יתרון כפול: אתה גם מקבל בשר בחינם, וגם בנים ובנות יכולים להתערבב שם". אז האבטלה בשמיים והאיראנים נאנקים תחת יוקר המחיה והולכים לניחום אבלים של אנשים שהם לא מכירים רק בשביל לאכול בשר בחינם, ואם כל זה לא מספיק, אז המשטר גם מוציא להם את העיניים. כי בזמן שהמצב הכלכלי קשה, האיראנים עומדים ורואים כיצד המשטר מזרים מיליוני דולרים באופן קבוע למקומות אחרים. המשטר לא מסתיר את זה. הוא מתגאה בזה שהוא מזרים כספים למימון המלחמה בסוריה, למימון סיוע לפלסטינים בעזה, לפעילות צבאית בתימן, ועוד היד נטויה. וזה, מספרת עילם-גינדין, זה כבר מתחיל להוציא את האיראנים מהכלים. את חלקם, בכל אופן. תמר: "האיראנים מאוד מוחים על זה שהממשלה לוקחת את כל הכספים. מ-2015 עד עכשיו שחררו את הסקנציות, הפשירו להם מיליארדי דולרים. מה הם עשו איתם? למה העם לא מרגיש את זה בכיס שלו? כי כולם הלכו לסוריה ללבנון לתימן, לעזה. עכשיו רמזאן, חודש רמדאן. הם שלחו 250 אלף מנות איפטר, הארוחה ששוברת את הצום, לעזה, בזמן שאצלם יש אנשים שהם באמת עניים וצריכים את העזרה הזו. המדינה משקמת מבנים וגשרים ובתי ספר בלבנון, בסוריה, משקיעה המון, בזמן שבאיראן יש בתי ספר שבהם הילדים יושבים על אבנים והמורה עומדת, לפעמים באוהל. יש בתי ספר כאלה בעיקר באזור בלוצ'יסטן, בעיקר במזרח המדינה". בסוף מאי, בהפגנות בעיר קזרון שבמחוז פארס, בדרום מערב איראן, מפגינים שיצאו לרחובות קראו קריאות כמו "בעזה תומכים, בקזרון בוגדים": Video from #Kazerun, southern #Iran, as protestors take to the streets to protest the government: pic.twitter.com/atR2tTJzBC — IranWire (@IranWireEnglish) 17 במאי 2018     ועוד לפני כן, ב-2009, מוסטפא בדקובאי (badkoobei), שתמר מגדירה בתור 'המשורר הלאומי של איראן' פרסם שיר עם שתי שורות חצופות מאוד כנגד המשטר:      תמר: "השורות ששמענו אומרות מה לנו ולמסכנות של לבנון ופלסטין בזמן שהאומה נאנקת וכורעת תחת הנטל. תסתכל מסביב, הכורדים והבלוצ'ים הם אלה שרעבים ללחם, והם בתוך המדינה שלך". השיר הזה, אגב, עלה למשורר ב-18 חודשים בכלא אווין, בית כלא לאסירים פוליטיים בטהרן. בקיצור, המצב הכלכלי באיראן על הפנים, והאיראנים מרגישים את זה היטב על בשרם, ומתחיל להישבר להם. חלקם יוצאים לרחובות הערים בחודשים האחרונים, להפנות נגד המשטר. ככה הגענו ל-13 שניות האלה מתחילת הפרק הזה, של המפגינים שמריעים כשמישהו מצליח לתלוש את התמונה של המנהיג העליון חמינאי מאחד העמודים ברחוב. Protesters in the capital #Tehran took down a poster of Ayatollah Khamenei, Iran’s Supreme Leader pic.twitter.com/2G0ZjPEXtT — IranWire (@IranWireEnglish) 30 בדצמבר 2017   הסבב הנוכחי של ההפגנות באיראן נגד המשטר התחיל בסוף השנה הקודמת, ומאז לא באמת פסק. בכל פעם זו הפגנה בעיר אחרת, ומסיבה אחרת. היו הפגנות אחרי מותו של אחד השחקנים המפורסמים באיראן, שהיה אחד מהסמלים האחרונים של משטר השאה, על כך שרשות השידור האיראנית צנזרה אותו לאורך השנים. יש שביתות של נהגי משאיות שדורשים העלאת שכר. יש שביתות של לולנים שמוחים על הורדת מחירי הביצים. ויש גם גל הפגנות ארצי של נשים שמורידות את החיג'אב שלהן בפומבי למרות האיסור המפורש ללכת בלי. וזה כבר מביא אותנו לשאלה הגדולה באמת - האם החזרת הסנקציות והחרפת המצב הכלכלי יגרמו לציבור האיראני ללחוץ על המשטר עד כדי הפלתו? כלומר, האם אפשר לשנות את הגיאו פוליטיקה דרך הכלכלה? ולפי רוב האנשים שדיברתי איתם, התשובה היא… ובכן... לא. * שניה לפני שנדבר על מה יעשו הסנקציות, בואו ניישר שניה קו. כי בתכלס, כשאף אחד לא שומע, אנחנו לא באמת יודעים מה כוללות הסנקציות האלה, מתי הן היו, לאן הן הלכו ומה צפוי לקרות עכשיו, נכון? ואם לא נעים לכם להודות, אז אני אעשה את זה בשבילכם - אני לא ידעתי. הנה שוב ד"ר ניצן פלדמן שעושה סדר: ניצן: "התפריט של הסנקציות מתחלק לשניים, 90 יום ו-180 יום. הסנקציות של ה-90 יום הן על היכולת של הממשלה האיראנית לקנות דולרים. אסור למכור לאיראנים דולריים ולעשות עסקות משמעותיות בדולרים. התפריט של הסנקציות מתוכנן כמלאכת מחשבת. מחזירים את הסנקציות שהטילו מ-2006 ל-2012. כל סנקציה מוסברת בצורה ברורה. הם יודעים שהלחץ על המערכת הפיננסית באיראן שגם ככה במצב בעייתי, יסב נזק משמעותי. לגבי היכולת למכור נפט, מה שהאמריקאים עושים הם רוצים למנוע מגופים לקנות נפט איראני". איך הם עושים את זה? "הם מכניסים את הבנק המרכזי של איראן לרשימה שחורה ומי שעושה עסקים עם הבנק המרכזי של איראן בנפט... יימנע ממנו או הוא יקבל קנסות במערכת האמריקנית וזה המפתח".   או בקיצור, אסור יהיה לסחור במטבע האיראני, ואסור יהיה לקנות נפט של איראן. אם תעשו אחד מאלה, לא תוכלו לעשות עסקים בארה"ב. ככה, פשוט. הסנקציות האלה, כפי שאומר פלדמן, הן פשוט שידור חוזר של הסנקציות שהוטלו על איראן בעבר. ואז, אנחנו כבר יודעים, הן עבדו. האינפלציה זינקה לשמיים, ובסופו של דבר ב-2015, אחרי שאחמדיניג'אד סיים את הקדנציה שלו ובמקומו נבחר הנשיא הנוכחי רוחאני, שנחשב למתון, איראן הסכימה להיכנס למשא ומתן עם המעצמות, עד שחתמה בסופו של דבר על הסכם הגרעין, שהביא להסרת הסנקציות. רק שמאז הסרת הסנקציות לא חלף מספיק זמן. בסך הכל שלוש שנים. בזמן הזה האינפלציה אמנם פחתה, אבל המצב הכלכלי נשאר די גרוע. בין היתר כי חברות זרות רבות חיכו על הגדר ולא נכנסו בהשקעות בקנה מידה גדול לכלכלה האיראנית כי לא היה ברור אם ארה"ב תתמיד בהסכם, וגם כי משמרות המהפכה בעצמן העבירו מסר ברור שלא כדאי להן להיכנס פנימה: תמר: "מאז הסכמי הגרעין ביולי 2015 מעצרי אזרחים איראניים שיש להם אזרחות כפולה עלו פי שניים. הרבה מהם זה אנשים שחיים בחול באו לאיראן לעשות עסקים או לייצג חברות ונעצרו. כמובן בעוון ריגול לטובת ישראל. עוצרים הרבה יותר אזרחים זרים ואחת הסברות היא שזה איתות של משמרות המהפכה לחברות הזרות אל תתעסקו איתנו". ולכן, לא בהכרח בטוח שהחזרת הסנקציות באמת תשנה משהו מבחינת האיראני הממוצע.  מבחינת הכלכלה נטו, זה הולך שוב להרוס הכל. הנה התחזית של ניצן: ניצן: "בטווח הקצר נראה עליה בשיעור האינפלציה, ירידה בשיעור ההשקעות הזרות, נראה סטגנציה ביכולת ליצור מקומות עבודה, עליה באבטלה, נראה מחסור במט"ח, נראה בידוד בנקאי, נראה שיותר ויותר בנקים מתקשים לבצע עסקאות ברחבי העולם,ייתכן שיתפתח משבר בנקאי באיראן". אבל, יש גם אבל: ניצן: "ראינו הרבה מקרים שסנקציות גרמו נזק משמעותי לכלכלות של מדינות אבל לא הובילו לשינוי המדיניות. לדוגמא עיראק. סדאם חוסיין. עיראק ספגה סנקציות, ניסו לכמת את זה בכל מיני מחקרים אקדמיים, זה משול לכמה פצצות אטום, הנזק שזה עשה לילודה מוות של אוכלוסיות שלא היו נגישות לתרופות, סנקציות מאוד חמורות, ולא ראינו שזה השפיע בצורה משמעותית על השלטון. בספרות האקדמית של הסנקציות יש ויכוח מאוד משמעותי האם סנקציות גורמות לשינוי מדיניות, אין ויכוח לגבי השאלה אם סנקציות יכולות לעשות נזק כלכלי". גם תמר חושבת שההתדרדרות הכלכלית לא בהכרח תתורגם ללחץ ציבורי להפלת המשטר. הנה הניתוח שלה: תמר: "התמיכה של המשטר זה איזשהו ציפוי מאוד דק על שטח שבוער ורוחש. הבעיה שהשטח הזה לא מאוחד. ההפגנות זה כל פעם קבוצת אינטרסים אחרת במקום אחר וחוץ ממחאת החיג'אב שהיא בכל המדינה ועושה יותר גלים זה לא מאסה קריטית והיא לא מאוחדת. זה לא רק שאין הנהגה, אין מטרה משותפת. מטרה של הפלת המשטר היא מאוד גבוהה ולאו דווקא משותפת לכולם יכול להיות שהלולנים אם יעלו להם את מחיר הביצים זה סבבה. ובקזרון אם לא יחלקו אותם, ובחוזסטאן אם ישוו את הזכויות של הערבים והאיראנים של הפרס אז זה כן ירגיע אותם. אנחנו לא באמת יודעים מה חושב כל העם, זה נורא קשה לדעת מה כולם חושבים". או כמו שסיכם את זה ד"ר מאיר ג'בנדאפר: מאיר: "יש 20% מהעם שמוכנים להרוג בשביל המשטר לא משנה מה. יש אנשים בתוך איראן שרוצים לשמור את המשטר כי הם שונאים את המעמדות האחרים בתוך המדינה. והם יודעים שאם יש מהפכה הם יאבדו את המעמד שלהם בכלכלה את כל האינטרסים שלהם אז הם מוכנים להרוג". * אז זו הנקודה שאנחנו נמצאים בה. העם האיראני נאבק תחת כלכלה במשבר כבר עשרות שנים, עם סנקציות ובלי. היתה לו הקלה מסוימת של שלוש שנים, מאז החתימה על הסכם הגרעין, אבל רק מסוימת, כי חלק גדול מההקלה התגלגל לכיס של המקורבים למשטר או ולמטרות צבאיות מחוץ לאיראן. כל זה הביא לכך שחלקים בציבור האיראני, הבינו שאין להם מה להפסיד יותר, ולכן התחילו לצאת שוב לרחובות, למרות שהם מסכנים את חייהם. אנשים נעלמים, אנשים נעצרים, אנשים נהרגים, אבל התסיסה החברתית נמשכת כל העת. עכשיו נותר לראות האם החזרת הסנקציות בידי ארה"ב בתחילת אוגוסט תעשה משהו לאיראנים עצמם או לא. כלומר, האם הם ימשיכו לחיות בהכנעה עם מצב כלכלי דפוק, כפי שהם עושים כבר עשרות שנים, או האם יהיה להם כל כך רע עד כדי מהפכה. גם אם איכשהו התרחיש השני יתרחש, לא בטוח שזה יקרה מהר. אנשים שדיברתי איתם מדברים על נקודת זמן אפשרית לשינוי אחרי מות המנהיג העליון, עלי חמינאי. הוא בן 78 והשמועות אומרות שהוא חולה, אז לכו תדעו. אה, ויש עוד משהו שלא דיברנו עליו. כל הסיפור הזה עם הסנקציות? זו תהיה טעות לראות את הסיפור הזה רק בפריזמה האיראנית. זה נשמע מוזר, אני יודע, אבל הסיפור עם הסנקציות על איראן לא קשור רק לאיראן. הוא קשור גם למדיניות הכלכלית הגלובלית של טראמפ נגד הסינים, והאירופים, שלעת עתה לא מוכנים לצאת מתוך הסכם הגרעין. ניצן: "מעניין לדעתי לקשור את הסנקציות למלחמת הסחר העולמית. אתה רואה את התסכול של האירופאים מטראמפ והם כורכים את זה במדיניות הסחר שלו. האמריקאים לא יגידו לנו מה לעשות. הם מונעים פה מתסכול פחות מהאינטרסים הכלכלים של איראן. איראן היא לא שחקן מקרו משמעותי לאירופה. וזה, לדעתי, הפרק הבא שאתה צריך לעשות: איך כל הדברים האלה קשורים למלחמת הסחר ולכל השינויים הגיאו פוליטיים הכלכליים הגדולים ברחבי העולם" אם התיאבון שלכם לדעת מה קורה באיראן לא בא על סיפוקו בפרק הזה, אתם מוזמנים להירשם לפודקאסט של ד"ר תמר עילם גינדין - איראניום מועשר - שמפרסמת באופן קבוע פרקים מעמיקים על החיים ברפובליקה האיסלאמית. אגב, תמר תפרסם בפודקאסט שלה את השיחה המלאה שלנו, שרק חלק קטן ממנה נכנס לפרק שהרגע שמעתם. ואתם מוזמנים גם לעקוב בטוויטר אחרי שרונה מזליאן שמעלה באופן קבוע תובנות לגבי מה שקורה ברחובות ערי איראן וגם קטעי וידאו ותמונות עדכניות ששופכות אור על מה שהולך שם. ואגב, גם לד"ר ניצן פלדמן וד"ר רז צימט יש פרק בנושאבפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אז אתם מוזמנים לחפש גם אותו. בכל מקרה שמנו לינקים לכל הדברים האלה בעמוד של חיות כיס. אם עוד לא הצטרפתם לקבוצה שלנו בפייסבוק, זה לגמרי הזמן. אפשר לשים שם הצעות לפרקים נוספים, או סתם לשאול שאלות על דברים כלכליים שמטרידים אתכם ולקבל תשובות. חפשו חיות כיס בפייסבוק והצטרפו. עד כאן הפרק השבועי של חיות כיס. העורך והמפיק שלנו הוא רום אטיק, איש הסאונד הוא אסף רפפורט. תודה מיוחדת לשרונה מזליאן שעזרה לי להגיע לאנשים הנכונים בשביל ליצור את הפרק הזה. אני שאול אמסטרדמסקי, וכרגיל, תודה רבה שהאזנתם.

כמה שווה תואר שני? איפה כדאי למשפחה צעירה לגור? ומה לעשות עם הכסף שחוסכים? אחרי שענינו על שאלות של ילדים על כסף, ועל שאלות של בני נוער ומשוחררים טריים - חיות כיס עונים על השאלות של בני 30 פלוס-מינוס

האישה החזקה בתעשיית ההון סיכון הישראלית יודעת שלהצלחה יש מחיר כבד, מאמינה שדרך המלך כמעט ולא קיימת, איך פיונה דרמון הגיעה לכאן? מהר

ביום שבת, הנסיך הארי יישא לאישה את בחירת ליבו. הזמנו לאולפן את אורן נהרי כדי לשאול: למה בריטניה עדיין צריכה משפחת מלוכה?

שאול ויתר על הדירה. הזמנו לאולפן את הבנאדם שהמציא את "מחיר למשתכן" להסביר מה השתבש בדרך. חלומות גדרה, פרק אחרון

כל שנה, בחודש מרץ, יוצאים 3,000 סטודנטים בעקבים וחליפות למרוץ שישנה את חייהם. והם יעשו הכל כדי לנצח

הגיעה שעת ההכרעה. האם שאול ייקח את הדירה?

לפני שנה בפינלנד עשו ניסוי: מה אם הממשלה הייתה משלמת לאזרחים משכורת קבועה כל חודש, בלי שהם יצטרכו לעבוד, ובלי שהם יצטרכו לעשות שום דבר אחר בתמורה. איך זה עבד?

מפיקאסו ועד רחל המשוררת: לכבוד יום העצמאות, אנחנו מביאים את קיצור תולדות השטר הישראלי

בסרט הוליוודי שובר קופות בן 20 שנה מסתתר סיפור היסטורי וכלכלי על האצולה של אמריקה

באוגוסט 2016 הוצאנו את פרק 34 של חיות כיס, "מאה שקל לגרם", על כלכלת הסמים הקלים בישראל ועל האפליקציה שעושה בה מהפכה. מאז הרבה השתנה

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, חושב שכדי להזיז דברים במגזר הציבורי, מותר לעצבן כמה אנשים. ראיון ב-160 קמ"ש

לפני עשר שנים הכלכלה האיסלנדית התמוטטה. אבל אז היא עשתה משהו שאף מדינה אחרת לא העזה

שאול ממשיך במסע בעקבות ״מחיר למשתכן״. והפעם, נסענו לבדוק מה מצב הפקקים בגדרה, ואז ניסינו לגלות למה בכל הארץ זה אותו דבר

מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ביקשה את כל התפקידים שלה. חיות כיס מציגה: סדרת ראיונות עם נשים בכירות

למה תמיד אנחנו מרגישים שמחלקת משאבי אנוש לא בצד שלנו?

עושים סדר בפרשה הכלכלית הכי גדולה של השנים האחרונות

הם ילידי סוף שנות התשעים, והם על סף הכניסה לעולם המבוגרים. אנחנו עונים על השאלות שלהם

אישה אחת אחראית על הכסף שיהיה לכם בעתיד. קוראים לה דורית סלינגר

ירושלים הפכה לאחת הערים העניות בישראל. איך מצילים אותה?

הראיון המלא עם גורי אלפי מתוך פרק 30, "הקומיקאים". על סאטירה, כלכלה, וגסויות בפריים טיים

בישראל יש 11 פסיכולוגים חרדים ו-90 פסיכולוגים ערבים. איך זה קורה?

מה קורה לתעשיית האופנה בעולם שאין בו עונות?

המיתוס הנצחי על פרנץ קפקא מציג אותו כפקיד שחי חיים אפורים ומוחמצים. במציאות, קפקא היה ארכי בירוקרט. סיפור על ספרות, תאונות עבודה, והיעדרו של אלוהים

שאול ממשיך במסע בעקבות ״מחיר למשתכן״, והפעם הוא מנסה לענות על שאלה שמטרידה זוכים רבים: אם אני לא רוצה לגור בדירה - כדאי לקנות להשקעה?

מנצרת עד פלורנטין: איך הגיע חג המולד למיינסטרים הישראלי?

ילדים שואלים שאלות על כסף, ואנחנו עונים

איפה שלא תזרקו אבן בישראל, תפגעו במונופול. איך זה קרה ומה אפשר לעשות עם זה?

שאול ממשיך במסע בעקבות ״מחיר למשתכן״. והפעם: ארץ המשכנתא

שוק הרכב עומד לפני מהפכה, והוא ייקח איתו את האנושות כולה

אף אחד לא אוהב להשאיר טיפ. במסעדה אחת בתל אביב, ניסו לראות האם אפשר בלי

הילה ויסברג רצתה לקנות מכונית משומשת. זו היתה אמורה להיות המשימה הקלה בעולם

דמיינו עולם שבו מרוויחים כסף לפי הצו המצפוני. קונים?

מזל טוב, זכיתם ב-17 מיליארד ש"ח. אז איך זה שאנחנו עדיין בגרעון?

למה רק בישראל מקבלים אנשים לעבודה על סמך כישוריהם בבניית לגו?

שאול ממשיך להתלבט האם לרכוש את הדירה שזכה בה, ומגלה את העולם התת-קרקעי של "מחיר למשתכן"

ברצלונה הפכה לאחת הערים המתוירות בעולם. אבל באיזה מחיר?

בראש השנה וביום כיפור, מתרחשת מתחת לאף שלכם תחרות כלכלית מלאת חיים. השבוע, אנחנו צוללים אל הכלכלה הסודית של כיסאות בבתי הכנסת

מסע בעקבות טופס ממשלתי. על המשוררים שמחברים את היצירות האלה, ועל החלוצים שמנסים להציל אותנו מהצרה הזאת

מזל טוב, זכיתם בדירה ב"מחיר למשתכן". מה זה אומר? אף אחד לא יודע. יומן מסע, חלק ראשון

דייטו הוא סטארט-אפ שיודע איזה אוכל טוב לכם דרך ניתוח הקקי שלכם. שאול אמסטרדמסקי הלך לבדוק איך זה עובד

במשך ארבע שנים המחיר לא זז, והגראס הישראלי נותר היקר ביותר בעולם. אפליקציה אחת משנה את התמונה

ההסתדרות, התאחדות המורים, וגם מועדון הברידג' - כולן אגודות עות'מאניות שאף אחד לא מפקח עליהן, ואף אחד לא יודע מה קורה בתוכן

לישראלים יש אובססיה. כולם רוצים להיות בעלי דירה. האם הבעיה היא אצלנו?

בשנים האחרונות מספר עברייניות הצווארון הלבן בישראל זינק. ויש לכולן משהו במשותף: הן נשים מדהימות

מולי שגב, אסף הראל וגורי אלפי מסבירים לשאול למה הם כמעט ולא מדברים כלכלה

"רותי היא האדם שאני מתנצלת מולו כשאני מחליטה לקנות דברים אימפולסיבית. רותי היא הדבר הכי קרוב שיש לי לאמונה באלוהים. רותי היא הפקידה שלי בבנק".

האם תחבושת היגיינית יכולה לשבור את מעגל העוני?

המדינה לא עומדת בקצב של הטכנולוגיה. המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מנסה למצוא פתרון

הפנסיה הייתה אמורה להיות רשת הביטחון שתדאג לנו כשנהיה מבוגרים. מה השתבש בדרך?

זה מיושן, זה הולך לאיבוד, זה לא נוח. אז מי מרוויח מזה שאנחנו עדיין משתמשים במזומן?

למה לחם מלא עולה יותר מלחם לבן, למה קולה עולה יותר מחלב, למה הבנק דוחף לכם כרטיס אשראי ועוד תשובות לשאלות ששלחתם לנו

בקומה הראשונה של בניין אפרורי בבני ברק יושבים אברכים ולומדים תורה. בקומה השנייה הם לומדים לתכנת. סיפורה של חברת הייטק חרדית

הפרופיל הממוצע של חייב בהוצאה לפועל: גבר, יהודי, גרוש. איך הפכו הגירושים לדרך אל העוני?

הם רוצים להוציא את הילדה מהגן, להישאר איתה בבית כשהיא חולה, ומוכנים אפילו לקחת חופשת לידה. אז למה האבות החדשים עדיין מעורבים פחות בגידול ילדיהם?

בעולם המעבדים יש חוק: כל שנתיים כוח המחשוב מכפיל את עצמו. תמיד. זאת הסיבה שעברנו תוך 50 שנה ממחשבים בגודל חדר למחשבים שנכנסים לכיס, וזאת הסיבה שאנחנו יודעים שהטלפון הבא שלנו יהיה יותר חכם מהקודם. אבל מה אם לא?

לאמריקאים יש אובססיה לדירוג האשראי שלהם. זה בסך הכל מספר בן שלוש ספרות, אבל הוא קובע איך נראים כל החיים שלהם. מה יקרה כשבעוד שנה וחצי ה״קרדיט סקור״ יגיע גם לישראל?

לפעמים נדמה שאנטיביוטיקה היא התשובה לכל, אבל לפי מחקרים, עד שנת 2050 שימוש יתר יגרום למוות של 10 מיליון אנשים בשנה. לשני חבר'ה עם שני מקררים יש רעיון איך לשנות את זה

מה אם הממשלה הייתה משלמת לאזרחים משכורת קבועה כל חודש, בלי שהם יצטרכו לעבוד, ובלי שהם יצטרכו לעשות שום דבר אחר בתמורה. ליותר ויותר אנשים הרעיון הזה כבר לא נשמע כמו מדע בדיוני

הפרדוקס המשונה של תעשיית הביטוח, ויזם אחד שמנסה לעשות מהפכה בעולם האפרורי הזה

כבר 150 שנה שהאופטימטריסט מקרין לנו מספרים קטנים על הקיר ומבקש מאיתנו לכסות עין אחת. הסיבה - הרבה מאוד כסף. חברת סטארט אפ חדשה מבקשת לערער את המודל הכלכלי העתיק הזה

נוסחה מסתורית קובעת את עלויות החלב, החמאה, השמנת ואפילו המוניות. אנשי הדסק הכלכלי יוצאים לשטח (לרפת ולסופר, אם לדייק) בכדי לפצח את סוד פיקוח המחירים הישראלי

ב-30 השנים האחרונות חלה ירידה דרמטית במספר הסטודנטים בפקולטות למדעי הרוח, והחוגים גוססים. פרופ' שמעון שוקן, דווקא איש מדעי המחשב, יוצא לקרב מאסף להצלת עם הספר - אך האם צריך לעשות זאת בכל מחיר?